משום מה כאשר אני ניגש לכתוב רשימה בעברית, אני נוטה לסטות מיד לנושא של הגנת הסביבה ויחס הומני לשלל הדגים. מדוע? האם אני לוקה במחלת זחיחות המאפיינת חלק מן העולים, ובמיוחד יוצאי ערים הגדולות, כגון מוסקווה (ולא מאפיינת לטובה, אני מודה) או שמא ההתנשאות מקננת בי ואני מחשיב דוברי רוסית לגילדה אחרת, כאילו אין בינינו כאלה, שלא רק חוטפים מכל הבא ליד וממיתים את כל השלל מבלי יוצא מן הכלל, אלא גם חוטאים בחטאים נוספים – דייג ברשתות, דייג ב"משיכות" וכדומה?על כל פנים, אתחיל במבוא, ולו כדי להשתיק את הקול העולה מתוכי – אולי הוא הוא קול המצפון? ובכן: שחררו דגים. אם אתם לא נמצאים בסכנת מות רעב, אם ידכם משגת, שחררו דגים. אתם יודעים מה? תשאירו לכם דג אחד, אך את השאר שחררו. דג ששחררתם אתם יכולים לתפוס בעוד שנה, ואז בעוד שנה וכך הלאה. כך תשמרו על אוכלוסיית הדגים בישראל. ואל תפחדו "לצאת פרייר" – הפחד הזה הוא נחלת חסרי ביטחון עצמי.
החלטתם לשחרר - החזירו את הדג למים בהקדם, השתדלו לפני שאתם נוגעים בדג, לטבול ידיים במים – הפרשי טמפרטורת הגוף שלנו ושל הדג עלול להיות קטלני לדג – חום גוף שלנו פשוט שורף. תדמיינו שבכם (36 מעלות חום ממוצע) נוגע חפץ, שטמפרטורה שלו עולה בכ-20 מעלות על שלכם. לא נעים, אה?עכשיו אני מרגיש חופשי לגשת לגוף העניין. ובכן, ברשימה זו אדבר על סגנון הנעת פיתיון, שהפך לפופולרי מאוד בקרב "מז'רז'רים" – והוא נקרא טוויצ'ינג (twitching). מבלי לפגוע בפרנסתה של אקדמיה ללשון העברית ומבלי לנסות להמציא שם מוצלח יותר לסגנון הדייג הזה, הייתי קורא לו מטעמי נוחות "ספינינג" ולא "ז'רז'ור", ככינויו ברוב שפות הטבל.
טוויצ'ינג מתאים בראש ובראשונה לפיתיונות בעלי משחק עצמי חלש או נטולי משחק עצמי לחלוטין. כאשר הופיעו לראשונה דמויים מסוג Minnow (דמויים ארוכים ודקים עם לשונית קטנטנה), חלק מדייגים ניסו לתפוס אתם משהו והתאכזבו. הדמויים "לא תפסו" דגים, לא שיחקו עם משיכה חלקה של חוט והתנהגו כמו חתיכת פלסטיק במים.
כיום יש דייגים רבים, שמעדיפים לרכוש אך ורק דמויים ללא משחק עצמי מובהק ולהניע את הדמויים בהתאם לסגנון האישי של הדייג. יתרון בולט בדמויים כאלה הוא שניתן להתאים את תנועת הפיתיון לתנאי מקום, בו דגים, מזג האוויר, גובה הגלים וכדומה. טוויצ'ינג, אם אתם שולטים בו ממש טוב, יעזור גם עם דמויים שעל פניו לא נבנו לסגנון ססגוני ומעניין זה, כגון Crankbaits ואפילו דמויי מתכת כגון "כפיות" למיניהן.
ובכן, מה לעשות, כדי לדוג (ולתפוס) בשיטת הטוויצ'ינג?
הציוד
להנעת פיתיון בסגנון הזה עד לפני מספר שנים היה נהוג לבחור חכות קשיחות יחסית, מסוג Fast או אפילו Extra Fast, שרמת הגמישות של המקל שלהן היה משליש הדק של החכה ופחות ממנו. אכן חכה קשיחה מקנה תחושה טוב של שליטה בתנועות הדמוי ועוזרת ליתן לו משחק נכון.יחד עם זאת בשנים האחרונות דייגים רבים עברו לחכות רכות יותר. וזאת מדוע? הרי חכה קשיחה יכולה לגרום לאובדן דג גדול (אם יתקוף תקיפה אגרסיבית) וקריעת חוט הדייג או אף לשבירה של מקל. הסיבה לכך – התנגדות חזקה מדי של החכה לתקיפה עקב קשיחותה. שילוב בין חכה קשיחה למדיי וחוט שזור (חוט בד, Braid) יכול לגרום לפגיעה רצינית בציוד, במיוחד אצל דייג לא מיומן.
רוצה לומר, כי אם בחרתם בחכה רכה יותר – Moderate – היא יכולה להציל אתכם אף אם ביצעתם תנועה חדה מדי או גסה מדי מיד לאחר התקיפה של הדג. החכה פשוט תבלום את התנועה הלא נכונה או את תקיפה חזקה כך, שתוכלו למשוך את הדג לחוף מבלי לאבד אותו עקב ריצה מהירה או תקיפה אגרסיבית.
אני לא ממליץ לרדת ברכות החכה לפחות מ-Moderate, אחרת יהיה קשה מאוד לשלוט בדמוי, אך אני בהחלט בעד חכות בעלות גמישות (רכות) מסוימת, לבטח לא Extra Fast.
קחו בחשבון, שדייג בספיניג הנו דייג אקטיבי מאוד, ודייג בשיטת הטוויצ'ינג הוא האקטיבית ביותר. החכה חייבת להיות מאוזנת עם רולר והציוד צריך להתאים למשקל הדמויים ולמידות שלכם. אני מדגיש: איזון זה שם המשחק ולא משקל הרולר, למשל. אם על מקל כבד תרכיבו רולר קל תסבלו יותר, מאשר במצב הפוך, כאשר רולר כבד יחסית יישב על מקל קל. אך כמובן עדיף שהכל יהיה מאוזן טוב. באם החכה איננה מאוזנת, תתעייפו מהר ולא רק שלא תצליחו ללמוד את השיטה, אלא גם תהיו חשופים לנקעים או מתיחות שרירים מיותרים.
אני בונה חכות לבד. בבניית החכה אני מודרך גם על-יד דגם מסוים של רולר, איתו אני מתכוון לדוג, אורך הידיים שלי ופרמטרים אישיים אחרים. חשוב מכל: חכה צריכה להיות מאוזנת איפה שהו באזור כף היד שלכם, הכין שמחזיקים את החכה. בכל מקרה אחר היד תתעייף במהירה ומסע הדייג יהפוך מהנאה לעינוי.
אפילו אם חכה כבדה, אך מאוזנת, יתאפשר לכם לדוג שעות. חכה הכי קלה אך לא מאוזנת יכולה לגרום לצרות של ממש. הקפידו גם לבחור ולהתאים רולר היטב לחכה. אל תרדפו לאחר מידות גדולות של רולרים, אל תחשבו, שככל שהרולר גדול יותר, כך תזרקו את הדמוי רחוק יותר, זה מגוחך. מידת הרולר צריכה להתאים למידה של טבעת הראשונה (הגדולה ביותר) על החכה. חיכוך של חוט היוצא מספולה גדולה עם הטבעת הקטנה בחכה יהרוס סיכוי להטלה רחוקה, זכרו זאת היטב.
הטכניקות
טכניקה הבסיסית לסגנון זה היא כנראה WTD (Walking The Dog). אחד החברים הצברים שלי הגדיר התנהגות הדמוי בטכניקה במילה הנכונה "נחש". הדמוי "מצייר" על פני המים מעין עקומה הדומה לגרף סינוס ואכן מדמה נחש שוחה במים.
מה צריך לעשות? יצאתם פעם להוליך כלב צעיר על הרצועה? כאשר הכלב כל רגע קט מנסה לרחרח בפינה זו ולמשוך לשיח ההוא ואתם נאלצים מדי שניה לתת לו משיכה קטנה ברצועה, כדי לנסות ולהוביל אותו מעין ישר תוך שמירה על כבוד האדם המוליך את הכלב לפחות בעיני עוברי האורך? ככה פחות או יותר תובילו את הדמוי. משיכה עם הקצה של החכה – ואז גלגלו את רולר, כדי לאסוף חוט שרופף – ואז משיכה אחת או שתיים וכך הלאה. התנועות של החכה ושל הרולר צריכות להיות לא סינכרוניות (לא בו-זמניות). משיכה בחכה ואז החזרת הקצה של החכה למקום, בוא היה לפני המשיכה ורק אז גלגול הידית של הרולר. ראו את הציור:
אם הדמוי התחיל ללכת על פני המים או בתוכם (תלוי בסוג הדמוי) בצורה אחידה וטובה, הגעתם לטכניקה הבסיסית. תנועה חלקה אני מאמץ לדמויים הצפים על פני המים (Topwaters) למיניהם, בראשם walkers ו-pencilbaits. אם אתם שולטים מספיק בטכניקה זאת, אפשר לגוון אותה עם דמויים מסוג stickbaits או minnows ולנסות ליצור תנועות הלא סימטריות שמעניקות לדמוי תנועות מצד לצד. צריך לבחור קצב מסוים שיניע את הדמוי כך שהוא יידמה דג הבורח מטורף. אני ממליץ לפחות בהתחלה להשתמש בדמויים בצבעים נראים טוב בגוף המים ועל פניהם, כדי שתוכלו לוודא כי אכן הצלחתם להניע את הדמוי בצורה נכונה.
מה צריך לחקות דמוי?אין תשובה חד-משמעית לכך. תפסתי דגים גם בתנועה מונוטונית על פני המים וגם במשיכות א-סימטריות מצד לצד. אני בדרך כלל יוצר מרקם תנועה של "משיכה – גלגול איטי של הרולר – משיכה-משיכה – גלגול הרולר" וכך הלאה. העיקר – לא למהר לסובב את הרולר ולתת לדמוי לנוע בחופשיות ו"לרחרח" מצד לצד.
העיקר – אל תעצרו את הדמוי אם אתם רואים דג רודף אחריו. זה הדבר הטבעי והראשון שדייג מנסה לעשות, כדי "לעזור" לדג להשיג את הדמוי. אל דאגה, הדג יכול להשיג את הפיתיון, המהירות לא תרתיע אותו – ההפך, אם תאיצו מעט את תנועת הדמוי הסיכוי שהדג יתקוף יגדל.
דמויים: מהכלל אל הפרט
לטוויצ'ינג חשוב מאוד לבחור דמויים איכותיים ובדוקים, כאלה שיהיה קל להפעיל. אגב – איכותיים לא תמיד אומר דווקא – יקרים. ובכן:
משפחת Pencilbaits
דמויים מסוג זה מאופיינים בדרך כלל על ידי שכיבה אופקית או כמעט אופקית על פני המים (דמויים צפים). הדמויים בעלי תנועה חלקה מצד לצד, מעין רחרוח וקלים להנעה. אפשר למצוא לא מעט דמויים זולים מתוצרת ארה"ב (זולים וטובים, אל תחשבו!) – 4-6 דולרים ליחידה.
הראשון שאני ממליץ עליו בחום הוא הדמוי של חברת Heddon מהסדרה Spook. אני משתמש בדרך כלל בדמויים כבדים מ-20 גרם, אך כל דגם – הגם של 7 ושל 14 גרם – קל להנעה ומאופיין במשחק יציב ורחב.
חברה אמריקאית נוספת - Mirolure - מייצרת סדרה מוצלחת של דמויים בסוג זה. חפשו דגמים של Popa Dog, Pup Pop ואחרים ותוכלו בקלות ללמוד את השיטה הבסיסית של הולכת הדמויים – שיטת ה-WTD.
משפחת Stickbaits
בארץ אפשר למצוא הרבה דמויים מהסוג הזה, לדוגמא LuckyCraft Wander או את Nyoro Nyoro של Jackson, אך לטעמי הראשון הוא שוקע מהר מדי והשימוש בו מסוכן באזורים רבויי סלעים. השני הוא לא הקל ביותר להפעלה לדייג מתחיל, לכן עדיף לא להתחיל דווקא ממנו.אני אישית מאוד אוהב את הדמוי של Shimano שנקרא Staggering Swimmer. הוא מתמודד יפה עם גלים מטר-מטר וחצי, נע מצד לצד למרחק מרשים תוך כדי ההנעה, דמוי שוקע, אך באיטיות אטרקטיבית.
Minnows
אולי הסוג הנפוץ ביותר בקופסאות הדייגים בלבנט. מקובל להקנות לדמויים הללו משחקים שונים, החל מגלגול רגיל, אחיד וחלק של רולר וכלה בטרולינג. אך מלהתחילה דמויים מסוג Minnow נועדו להנעה בשיטת Twiching. אכן, עם דמוי איכותי ניתן להגיע לתוצאות מדהימות עם לנסות להניעו ב-WTD.על מה להמליץ? יש כל כך הרבה – גם Yo Zuri, גם Ima, גם Lucky Craft נמכרים כמעט בכל חנות בארץ. בחרו את הדמוי המתאים לטסט החכה שלכם, עדיף מבית טוב, שנזרק רחוק. אמליץ על כמה מיני רבים.
לא מכבר גיליתי בארץ סטוק קטן אך נחמד של דמויי חברת Daiwa. חיפשתי בקופסה בחנות ומצאתי דמוי, שלא הכרתי קודם, אך הוא כבש אותי מיד - Daiwa Chugger Minnow. הוא יותר רחב מ-Komomo המפורסם, אך עולה כמחצית מחירו של האחרון. הדמוי מאופיין במשחק יפה מצד לצד ועם משיכות קלות של קצה המקל בשילוב עם החזרת החוט הרופף הדמוי "מרחרח" מצד לצד. לדעתי הדמוי מאוד אטרקטיבי ללברקים.אמליץ גם על כמה נוספים שאהובים עלי: Ecogear PL110 F, 130Ko Ima.
Poppers
כן, גם פופרים ניתן להניע בצורה אטרקטיבית יותר, מאשר סתם משיכות מהירות. גילוי נאות: אני מאוהב ב-Mag-popper, זה פופר המועדף עלי והוא בעל גוף ארוך וצר יחסית לפופר הקלאסי. יתרה מזו, בזווית מסוימת מאג-פופר גולש אל מתחת למים ונע 10-15 סנטימטרים מתחת לפני המים. אך עם משחק WDT מאג-פופר נע מצד לצד יפה מאוד. מעניין הוא, שרוב התקיפות היו לי לא בזמן המשחק הקלאסי (החלק והסימטרי), אלא דווקא כאשר הנעתי את הדמוי בקצב "משיכה – החזרת החוט הרופף – משיכה-משיכה – החזרת החוט הרופף" וכך הלאה. גם לברקים, גם ברקודות וגם דגי המים המתוקים באירופה לא יכלו לעמוד בפיתוי ותקפו את הדמוי.סיכום
כפי שאתם רואים, ניתן לבחור סוג דמוי לטעמכם. שני דברים בטוחים לגמרי: כאשר תשלטו בטכניקות של טוויצ'ינג , יהיה לכם מאוד קשה להניע את הדמוי בשיטה אחרת – טוויצ'ינג היא השיטה הססגונית ביותר היום בספינינג. והדבר השני שאני חייב לבשר לכם בטרם עת: זה ממכר.
מה אפשר לתפוס בשיטת ה-Twitching? למעשה - כל דג טורף. החל באמנון בכינרת וכלה בכל טורף ימי, גדול כקטן: טרולוס, טונה, לברק, מוסר, גומבר, לוקוס ואחרים.
זכרו: לעתים אתה רוכש דמוי עם לשונית קטנטונת או ללא לשונית כלל או דמוי סיליקון ללא אלמנטים נעים, מנסה לתפוס אתו פעם-פעמים ללא הצלחה – הדמוי "לא משחק טוב". אז אתה משאיר את הדמוי בבית או אף מנסה להשיב אותו למוכר בטענות אלו ואחרות. אחרי הויכוחים הדמוי שהיה יכול לא רק לתפוס, אלא לתפוס המון, נשאר בבית, בקופסה שלא רואה את הים. טוויצ'ינג מאפשרת לכם להקנות לדמוי כל משחק, שתבחרו לו, שיתאים לתנאי הים (או האגם). איטי, מהיר, עצבני, רגוע. נסו זאת פעם, אני בטוח שתיהנו. ואל תשכחו: דג ששחררתם היום תוכלו לתפוס עוד הפעם. דג שהרגתם ימלא לכם מדף במקרר, אך כבר לא יגרום לידיים שלכם לרעוד ולאדרנלין לזרום בעורקיכם. תודה.
