пятница, 18 августа 2006 г.

קטע בעברית

למה הכל ברוסית, לעזאזל?.. עם השנים אני למד, כי גם אם חלק פעוט באתר שלי היה ברוסית, ולא רובו, כפי שעכשיו, השאלה שלכם הייתה מתעוררת. לכתוב רוסית בישראל זה עסק ביש, נדון לכישלון בטרם התחיל, אך זה המצב – אני כותב בעיקר ברוסית. מלבד מספר קטן של מאמרים, שפרסמתי מכבר בפורום "תפוז", אני כמעט ולא כותב בעברית. ובכן, לא זה נשוא רשימה קצרה זו, אלא הדייג בישראל, קשר הרוסי, והאתר פישקה
גלי העלייה הגדולה של שנות התשעים העלו ארצה לא רק נגנים, מהנדסים ורופאים אלא גם דייגים מסוג אחר – דייגים של מים מתוקים. למען האמת, לא ברור, כיצד מי שחווה מרחבים העצומים של בריה"מ, דג במאגרי המים, שמשתרעים על מאות קילומטרים, הצליח להסתגל לעובדה, כי בישראל יש שני אגמים טבעיים – כינרת וברכת רם (השני לא ברור אם יישאר בשליטתו ביום מן הימים) ומספר מצומצם של נחלים ננסיים, אך זו היא עבודה: גדות מלאות באנשים עם חכות, שעונים על שאלתכם המפורסמת לשמצה "יש דגים?" במבטא מוכר
התפתחות הטכנולוגית של שנים אחרונות הביאו לכך, שלענף הדייג טפטפו חומרים חדשים, כגון קארבון, ממנו עושים חלקי מטוסים והיום – חכות, חומרים לטבעות וכדומה. בשנת 2000 הקמתי פורום הדייג הראשון ברוסית בישראל, בו לאט לאט קשרו קשרי חברות מאות דייגים, הן מישראל והן ממדינות אחרות
מעולם לא הצבתי לעצמו מטרה להפוך את הפורום למשהו גדול יותר – מועדון רשמי, עמותה או לעסוק בעסקי הדייג. העדר שאפות האלו בא בעיקר מהבנה עמוקה, כי אין באפשרותי לגזול זמן מספיק כדי לעסוק בכך. על כן הפורום הוא מעין תחביב שלי ולא נושא אופי מסחרי כלשהו
למרבה הפתעתי, מדי פעם אני מקבל מבעלי חנויות ויבואנים של ציוד דייג דגמים חדישים של דמויי דגים ופתיונות, כדי לבחון אותם, דבר המצביע על הכרה בלתי פורמלית, אך חשובה במעמד של הפורום
מאז שנת 2000 הוקמו בישראל מספר פורומים ואתרים אחרים ברוסית, העוסקים בנושא, והדבר משמח אותי מאוד. אני בעד ריבוי של האתרים ופורומים, דבר המבטיח כי כל מבקש יכול למצוא לו אתר ופורום לרוחו
האתר והפורום שלי עוסקים בעיקר בדייג אקטיבי, דייג, מה שקרוי בישראל, "בז'רז'ור", עם דמויי דג אלו ואחרים, הן במים מתוקים והן בים, תוך שימת דגש על חשיבות נושא שמירת הסביבה, החופים והגדות של ישראל ודייג ידידותי וספורטיבי
נושא הגנת הטבע בישראל נמצא, לצערי, לא בסדר עדיפויות הראשון, בלשון המעטה. על פקודת הדייג המנדטורית מזמן אבד הקלח, חוקי הדייג לא נאכפים כמעט כלל, והרס, שזורעים הן הדייגים והן במטיילים, רב. אם המצב לא ישתנה, נוכל לספר לילדינו, כיצד יכולנו לצאת לים ולתפוס לברק בחוף בתל-אביב, או קרפיון בכינרת ואמנון בנחל ירדן
כמויות אדירות של זבל פלסטי, שנשאר על הגדות ובמים, לקיחה של כל שלל הדגים, קטנים, גדולים, "מה שיש עכשיו" על-ידי הדייגים זו היא טיפשות וחוסר ראיה לעתיד הקרוב, וכנראה אנחנו חייבים תחילה לרוקן את המים של ישראל מכל חי, לזהם את המקורות, כדי להתחיל לחשוב על נושא איכות הסביבה
מוזר, דגתי במדינות עניות יותר מישראל – צ'כיה, סלובניה, קרואטיה, צעירות יותר מישראל – קפריסין, פזיזות יותר מישראל בהתנהלות היומיומית – איטליה – ולא ראיתי מדינה אחת, שלא מקפידה על אכיפה בנושא הדייג ולא מחייבת לדוג ברשיון
רשיון דייג הוא דבר בסיסי, המבטיח הזרמת תקציבים לרשויות אכיפה, היינו – מסבסד אכיפה. אני סמוך ובטוח, כי אין להסתתר מאחרי עניינים חשובים של בטחון המדינה, בעיות סוציאליות ופוליטיות, ולהתעלם מנושא שימור הסביבה – אין לנו אוצרות טבע אינסופיות, זה עלול להיגמר תוך עשור, אם לא נפעל למען החי בישראל. אני מקווה, שיחס הולם לסביבה ולדגים הם סימני בגרות וחינוך, ויש לעסוק בנושא ולהעלותו על סדר היום בכל הרמות, עד לחקיקה בכנסת
בתקווה, שהנושא יעלה בטרם הרסנו את כל הפינות היפות, שעדין נשארו בישראל, אני מבקש מכל דייג, בים או במים מתוקים, להתייחס אל הדגים, אשר הוא תופס, לא כאויבים, אלא כעל שותפים שלו למשחק. עדיף לשחרר את הדג, ואז לתפוס אותו בעוד שנה באותו המקום, מאשר למלא את המקפיא בפגרי דגים, או להתחיל לחלק אותם "לשכנים וחברים". זה לא מועיל לאיש – המקפיאים שלנו מלאים עד אפס מקום במזון בלאו הכי. אני לא מטיף לשחרר את כל הדגים, אך תקבעו לעצמכם מכסה – "אני לוקח הביתה 3 דגים", או "אני לא לוקח יותר מ-3 קילו" – מספיק טוב להתחלה. תאמינו לי, לשחרר חזרה למים דג גדול זה תענוג – תנסו ותראו. אם בכוונתכם לשחרר את הדג, תעשו את זה במהירות האפשרית, עדיף לא להרימו מהמים. אם בכל זאת החלטתם להוציא את הדג מהמים, תרטיבו תחילה ידיים, לפני שאתם נוגעים בדג. אחרת זה עלול לפגום בו. אל תשתמשו בסלי מתכת, הם פוצעים את הדגים, ולא תוכלו לשחררם, גם אם תרצו. והכי חשוב: אל תקנו ציוד בחנויות, שמוכרות רשתות ומשולשים לדייג במשיכות, באו נחרים אותם יחד
גישה ברברית לחלוטין לדייג היא אחת הסיבות, שאני ממעיט לכתוב בעברית, וגם ברוסית בפורום שלי לא מפרסמים תמונות, העלולות "להסגיר" מקומות דייג, ולא מזכירים מיקום בדוחות הדייג. לצערי זה אמצעי מניע אחרון, בו ניתן לנקוט במצב כיום. לכן לא תמצאו כאן הכוונה למקומות הדייג, רק פירוט שיטות, פיתיונות מוצלחים לדייג בישראל, ציוד מומלץ וכדומה. פרסמנו לא מעט רשימות בנושא של אולטרה-לייט ספינינג (ז'רז'ור עם פיתיונות מאוד קלים, 0.5-5 גרם, כן ניתן לזרוק אותם ללא היזקקות ל"בומבטה"), פליי פישינג ודייג ספורטיבי בים, דייג בכינרת ודייג בנחלים. אני מציע לכל מתעניין לנסות ולתרגם את המאמרים באתר דרך אחת האתרים, למשל זה של גוגל: http://www.google.com/translate?u=http%3A%2F%2Ffishka.co.il&langpair=ru%7Cen&hl=en&ie=UTF8.
מקווה, שהמידע יהיה יעיל
לסיכום אומר, כי גם בישראל יש עדיין פינות יפות, בהם ניתן לתפוס דגים גדולים. לתפוס ולשחרר. שיהיה לכם יום נפלא

Комментариев нет: